<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' צניעות</h1>
<h2>דף ע.</h2>
והמשמש מטתו מעומד אחזתו אחילו, הקיז דם ושמש הוין לו בנים ניתקין. הקיזו שניהם ושמשו הוין לו בנים בעלי ראתן, אימתי בזמן שלא טעמו כלום. והמשמש מטתו מיושב אחזתו דלריא. הוא למטה והיא למעלה [הרי זה] דרך עזות, שמשו שניהם כאחת הרי זה דרך עקוש, הוא למעלה והיא למטה זה דרכן של בני אדם.
